המשפחה, החינוך והתקשורת: מי מעצב מחדש את האדם?

חזון: יצירת האדם

סדרה: "בין המציאות לעתיד: חזון בסוגיות החברה הערבית הפלסטינית"

מאמר זה נכתב על ידי ד"ר מוחמד טלאל בדרן – מנהל דאר אל-אפתאא' והמחקרים האסלאמיים

כותרת המאמר: (המשפחה, החינוך והתקשורת: מי מעצב מחדש את האדם?)

מספר המאמר בסדרה: (09)

השבח לאל לבדו, ושלום על עבדיו הנבחרים, ולאחר מכן:

האדם הוא הקרב האמיתי

כאשר אנו מדברים על עתיד חברתנו, אנו עוסקים לרוב בפוליטיקה, בכלכלה ובביטחון, ושוכחים שמאחורי כל התיקים הללו עומד אדם – הוא זה שמקבל החלטות, בונה מוסדות, מקים משפחה, נושא נשק או מסרב לו, ובוחר בהגירה או בהישארות.

לכן, השאלה העמוקה יותר אינה רק: איזה עתיד אנו רוצים? אלא: איזה אדם אנו רוצים שיבנה את העתיד הזה?

וכאן מופיעים שלושה מוסדות בעלי השפעה רבה: המשפחה, בית הספר והתקשורת. כל אחד מהם מעצב מחדש את האדם בדרך ישירה או עקיפה.

המשפחה: המפעל הראשון של האדם

לפני שהילד לומד את האות הראשונה בבית הספר, הוא כבר למד עשרות דברים בבית: כיצד להתמודד עם אחרים, כיצד לפתור מחלוקות, כיצד להתייחס לעצמו, מהי משמעות ההצלחה, מהו ערך הכסף, וכיצד להתמודד עם טעויות.

משפחה המגדלת את ילדיה על בסיס דיאלוג, אחריות וכבוד, יוצרת אדם המסוגל לבנות חברה. לעומת זאת, משפחה המגדלת בפחד, בהזנחה או באלימות, עלולה להותיר חלל שיתמלא על ידי מוסדות אחרים. אמר האל הכול יכול: «הו המאמינים, שמרו על נפשותיכם ועל בני ביתכם מאש» (סורת אל-תח'רים: 6). החינוך אינו תפקידו הבלעדי של בית הספר; זוהי אמונה המתחילה בבית.

בית הספר: האם אנו מחנכים את האדם או ממלאים את הזיכרון?

בית הספר אינו רק מקום לאחסון מידע ולקבלת תעודות. זוהי הסביבה שבה הילד לומד משמעת, עבודת צוות, כבוד לשונות, נשיאה באחריות וגילוי יכולותיו.

ואם החינוך מפיק רק תלמיד שמשנן ומצליח במבחנים, אך אינו מסוגל לחשיבה ביקורתית, לפתרון בעיות, לניהול כעסיו או לקבלת החלטות, הרי שהצלחנו בחינוך ונכשלנו בבניית האדם.

אנו זקוקים לבית ספר שיכשיר רופא מיומן, אך יכשיר עמו אדם ישר; שיכשיר מהנדס מצטיין, אך כזה שיודע שהידע הוא אחריות; שיכשיר אזרח המסוגל לחלוק על דעות אחרות ללא שנאה.

התקשורת: המורה שאיננו רואים

וכאן מופיע הכוח השלישי, ואולי המסוכן ביותר: התקשורת.

הילד והצעיר כיום אינם מקבלים ידע רק מבית הספר ומהמשפחה; הטלפון בידם, הפלטפורמות לפניהם, ומשפיענים נכנסים לחדרם ללא רשות.

התקשורת אינה רק משקפת את המציאות, אלא מסוגלת ליצור את תמונת המציאות בתודעתם של אנשים.

כאשר בעל הממון המהיר הופך למודל להצלחה, והפושע לגיבור, והאלימות לכוח, והלגלוג לאינטליגנציה, והצריכה לערך, איננו מדברים על תוכן בידורי תמים, אלא על תהליך של עיצוב מחדש של התודעה.

הבעיה אינה בשלושת המוסדות אלא בהפרדתם

הסכנה הגדולה ביותר היא שהמשפחה תפעל בכיוון אחד, בית הספר בכיוון אחר, והתקשורת בכיוון שלישי.

האב אומר לבנו: "התאמץ ועבוד", בעוד שהצעיר רואה דרך הטלפון שלו שהתהילה חשובה יותר מהידע.

בית הספר מלמד אותו לכבד את החוק, בעוד שהוא שומע בסביבתו מי שמהלל כוח ומתגאה בהפרת החוק.

המשפחה נוטעת ערכי דיאלוג, בעוד שחלק מהפלטפורמות מציגות לו מודל המבוסס על לעג, בריונות והסתה.

וכאן אנו מפסידים בקרב לא משום שאין לנו ערכים, אלא משום שאין לנו מערכת משולבת להגנתם.

מי מעצב מחדש את צעירינו?

השאלה האמיתית שעלינו לשאול את עצמנו היא: מי מחזיק בזמן ילדינו?

אם ההורים אינם מחזיקים בזמן, ובית הספר אינו בעל השפעה מספקת, והתקשורת מחזיקה בשעות ארוכות, טבעי שהתוצאה תהיה לטובת הצד הנוכח ביותר.

לכן, אין די בכך שנתלונן על שינוי בקרב הצעירים; עלינו לשאול: מה הצענו להם כדי שהחלופה לא תהיה חזקה מאיתנו?

איננו רוצים רק פיקוח, אלא חלופה

לא ניתן להתמודד עם התקשורת החדשה רק בהיגיון של איסור, ולא ניתן להגן על הילדים רק על ידי לקיחת הטלפונים מהם.

אנו זקוקים לתוכן טוב יותר, לדוגמה אישית טובה יותר, למרחבים טובים יותר, ולפרויקטים שיכילו את אנרגיות הצעירים.

אם תוכן ירוד מושך אותם, עלינו להציע תוכן איכותי המסוגל להתחרות. ואם משפיען רע מגיע אליהם, עלינו ליצור משפיענים בעלי ידע ומוסר ויכולת לפנות לדור החדש בשפתו.

אחריות כולם

המשפחה אחראית, בית הספר אחראי, התקשורת אחראית, המוסדות הדתיים, התרבותיים והנוער אחראים, וכך גם הצעיר עצמו.

ואין זה ראוי שנצפה לדור צדיק מסביבה שאינה משקיעה מאמץ ביצירת צדק. אמר האל הכול יכול: «אכן, אללה לא ישנה את מצבם של אנשים עד שישנו את אשר בנפשם» (סורת א-רעד: 11). השינוי מתחיל באדם, והאדם נבנה בתוך מערכת משולבת.

סיכום: מי שמרוויח את האדם, מרוויח את העתיד

הקרב האמיתי שלנו אינו רק על מושב פוליטי, לא על תקציב, ולא על מוסד; הוא על תודעתו של האדם, מצפונו, אישיותו וערכיו.

ואם המשפחה תצליח בחינוך, ובית הספר בהוראה, והתקשורת ביצירת תודעה, יהיה לנו דור המסוגל להתמודד עם אתגרי העתיד בביטחון ובתבונה.

אך אם נניח לילדינו לקבל את ערכיהם ממקורות סותרים, ואז נסתפק בתלונות על התוצאות, אל לנו להתפלא כשנמצא חברה שונה מהחברה שאנו רוצים.

מי שמעצב מחדש את האדם היום, יקבע את צורת חברתנו מחר.

לכן, ההשקעה האמיתית בעתיד חברתנו הערבית הפלסטינית מתחילה בשאלה פשוטה ועמוקה:

מה אנו עושים היום כדי ליצור את האדם שנזדקק לו מחר?… ולכם ממני ברכה ושלום.

"הו אללה, תקן את מצבנו, והרחק מאיתנו את הפיתויים, הגלויים והנסתרים."

כותרת מאמר המחר: (אם ניעדר מקבלת ההחלטות: מי יקבע את עתידנו?)

למאמרים נוספים: (קישור לערוץ: תודעה ללא רעש) https://whatsapp.com/channel/0029VbC30HGKGGGEoyAovI2P

מספר מאמר: (2416)

בכבוד רב: ד"ר מוחמד טלאל בדרן (אבו צהיב).