קולות פסולים: אין השפעה על תוצאות הבחירות

קולות פסולים, כפי שמוגדרים בסעיף 78 לחוק הבחירות לכנסת, כוללים מעטפות שאינן תקניות, פתקי הצבעה שאינם עומדים בדרישות החוק, סימונים מזהים על הפתק או המעטפה, ומעטפות המכילות פתקים שונים או מספר רב מדי של פתקים זהים. קולות אלו אינם נספרים בחישוב חלוקת המנדטים בין הרשימות, ולכן אינם משפיעים על תוצאות הבחירות בפועל. השפעתם היחידה היא על חישוב אחוז ההצבעה הכללי.

יש להבחין בין קולות פסולים לבין קולות מבוזבזים. קולות מבוזבזים הם קולות כשרים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, העומד על 3.25% מהקולות הכשרים. קולות אלו, בניגוד לפסולים, נכללים בספירת הקולות הכשרים ומשפיעים על חישוב אחוז החסימה. בבחירות 2022, למשל, נספרו למעלה מ-417 אלף קולות מבוזבזים, שהיוו 8.8% מכלל הקולות הכשרים.

פתקים לבנים ריקים נחשבים אף הם לקולות פסולים ואינם מהווים הצבעת מחאה או הימנעות בעלת משמעות רשמית. על פי חוק, ניתן להצביע באמצעות פתק לבן רק אם רושמים עליו בעט כחול את אות הרשימה או את האות ושם הרשימה. פתקים לבנים ריקים נספרים יחד עם כלל הקולות הפסולים, ואין דרך לדעת כמה מצביעים בחרו באפשרות זו.

שיעור הקולות הפסולים בישראל נמוך יחסית לממוצע במדינות ה-OECD. בבחירות 2022 נספרו 29,851 קולות פסולים, שהיוו כ-0.63% מכלל הקולות. לשם השוואה, ממוצע הקולות הפסולים במדינות ה-OECD עומד על למעלה מ-2%. שיעור נמוך זה מיוחס לשיטת הבחירות הפשוטה בישראל, היעדר חובת הצבעה ושיעור גבוה של יודעי קרוא וכתוב.