אירופה הלקוחה העיקרית של הנשק הישראלי

בשנת 2025 שבר היצוא הביטחוני הישראלי שיא של 19.2 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 36% יועדו לאירופה, בעוד שרק 13% הגיעו לצפון אמריקה. נתונים אלו מצביעים על שינוי משמעותי בשוק היעד העיקרי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, כאשר אירופה הפכה ללקוחה המובילה.

למרות זאת, ניתוח מעמיק חושף כי ההון, הקשב והיקף הפעילות התעשייתית נותרו מרוכזים בארצות הברית. דוגמאות לכך כוללות חוזה של 1.25 מיליארד דולר למיזם משותף של רפאל וריית'און לייצור מיירטי טמיר בארקנסו, כאשר הלקוח בפועל הוא ישראל. בתעשייה האווירית, רוב ההכנסות מצפון אמריקה הגיעו מחטיבת התעופה, העוסקת בהסבות, תחזוקה ומכלולים, ולא מאימוץ מערכות ישראליות על ידי הפנטגון. לעומת זאת, באירופה, עיקר ההכנסות הגיעו מחטיבות צבאיות.

מזכר הסיוע האמריקאי משנת 2016, שקיבע סיוע צבאי שנתי של 3.3 מיליארד דולר, לצד העברת הוצאות בהדרגה לארה"ב, תרם למצב זה. מדיניות אמריקאית מפברואר 2026 אף עיגנה את ההיגיון של קידום מדיניות החוץ האמריקאית באמצעות רכש והון זרים להרחבת הייצור בארה"ב. מצב זה יצר תלות ישראלית, כאשר חלופות לפיתוח עצמאי או הרחבת הפעילות באירופה נבלמות לעיתים עוד לפני בחינה מעמיקה.

השוק האירופי מציע הזדמנויות משמעותיות, כולל תוכנית הלוואות SAFE בהיקף 150 מיליארד אירו לרכש ביטחוני, הדורשת ייצור ורכיבים מקומיים. ישראל נדרשת כעת לבנות ארכיטקטורה מקבילה שתפחית בהדרגה את התלות האמריקאית, תוך התמקדות בייצור מקומי, העברת ידע ושמירה על קניין וזכויות פיתוח ישראליים באירופה. יוון וקפריסין מוזכרות כמוקדים פוטנציאליים למרכזי פיתוח וייצור.