הכרת תודה על חסדים

הכרת תודה על חסדים אינה רק בדיבור, אלא גם בלב, בלשון ובמעשים:

הכרת תודה בלב: להאמין שהחסד הוא מאלוהים לבדו, לחוש את טובו עליך, ולא לייחס את הטובה לעצמך בלבד.

הכרת תודה בלשון: לשבח את אלוהים ולהלל אותו, לומר: "השבח לאל", "התודה לאל", ולספר על חסדיו ללא התפארות או יהירות.

הכרת תודה באיברים ובמעשים: להשתמש בחסד באופן שמרצה את אלוהים; חסד הממון מודה בצדקה ובחסד, חסד הבריאות מודה בציות ובשירות אנשים, חסד הידע מודה בהוראתו ובהועלת אחרים, וחסד המעמד מודה בצדק ובמילוי צרכי האנשים.

אמר אלוהים יתעלה: ﴿לְאִם תּוֹדוּ, אוֹסִיף לָכֶם﴾ [סורת אבראהים: 7].

והכרת התודה האמיתית היא שלא תהפוך את חסד אלוהים עליך לסיבה לחטוא לו, אלא תהפוך אותו לאמצעי לציות לו ולהועיל לברואיו.

ומבין היפים שנאמרו:

אם ברצונך לדעת מהי הכרת תודה על חסד, התבונן היכן אתה משתמש בו; שהרי הכרת תודה אינה רק לומר "השבח לאל", אלא להפוך את מה שאלוהים נתן לך לרצון שלו.