דעת: מעצרי הנגב וריבוי נשים: היכן הדמוקרטיה והחירות האישית מול חוקי האל?
מסע המעצרים בנגב בחשד לריבוי נשים חושף סתירות בין עקרונות הדמוקרטיה והחירות האישית לבין חוקי האל.
קמפיין המעצרים שפקד עשרות נשים וגברים בנגב בחשד ל"ריבוי נשים" הוא נפילה רועמת לכל סיסמאות הדמוקרטיה.
היכן "החירות האישית" וזכויות האדם שבהן מתהללים, כאשר המדינה מתערבת בכוח משטרתי כדי לכפות את אפוטרופסותה על ההחלטות הפרטיות ביותר של הפרט?
החלטת הנישואין היא בחירה אישית חופשית, והפללת מה שהאל התיר וחוק האמת, בטענה של חוקים אנושיים, היא דיכוי בוטה של חירויות הפרט.
באופן אירוני, אותן עמותות נשים המניפות את דגל "החירויות" הן אלה המסיתות לדיכוי בחירותיהם של אנשים כדי לרצות את מממניהן המערביים.
רדיפות שרירותיות אלו אינן מגינות על נשים, אלא שוללות מהן את זכותן לבחור וחושפות את השקר שבהתיימרות לכבד רב-תרבותיות ורב-דתיות.
כעיתונאי דמוקרטי וחופשי, אני דוחה את הצביעות הבוטה הזו; זכותנו לקיים את אמונותינו ולנהל את משפחותינו היא מהות החירות האישית שאינה כפופה לפשרה או לחוק אנושי.