חורמת בתי האבל

זווית אישית: "אין רצוני אלא בתיקון ככל יכולתי"

בתי אבל אינם מקום לצחוק ולשיחות על ענייני העולם הזה, וגם לא שולחנות ערוכים לארוחות וסעודות.

הם נועדו למטרת ניחום אבלים, הקלה על הכאב, ותזכורת לאנשים על חשיבות הסבלנות, העולם הבא והתפילה למען הנפטר ובני משפחתו.

מתוך כבוד למת ולרגשות משפחתו, עלינו להקפיד על כללי הנימוס הראויים בבתי האבל, ולהימנע מצחוק, מדיבורי סרק ומריבוי שיחות חולין. אסור לנו להכביד על המשפחה האבלה, מעבר לצערה ועייפותה, בעלויות מזון ואירוח.

לכן, בואו נחיה מחדש את מנהג הניחום, ונהפוך את בתי האבל למפגשי תפילה, רחמים ומוסר השכל, ולא למפגשי אוכל, שעשועים ושיחות שאינן הולמות את המעמד.