משה רבנו מוסר את צוואתו האחרונה בפרשת ניצבים-וילך

פרשת ניצבים-וילך, הנקראת השבוע, מתארת את יום פטירתו האחרון של משה רבנו. ביום זה, הוא כינס את כל עם ישראל כדי שישבעו לקיים את דברי התורה והמצוות, ובכך יכרתו ברית עם ה'. ברית זו מחייבת את העם להיות לעמו של ה' לעולם, והיא תקפה הן לנוכחים והן לדורות הבאים.

משה רבנו מזהיר את העם מפני חטאים ואסונות שעלולים לפקוד אותם אם יעברו על דברי התורה. הוא מדגיש את עקרון הערבות ההדדית, לפיו חטאים גלויים מחייבים את העם לבער את הרע. משה מציג בפני העם שתי דרכים: דרך הטוב, המובילה לחיים ולברכה, ודרך הרע, המובילה למוות ולקללה, ומורה להם לבחור בחיים.

לקראת הכניסה לארץ, משה רבנו מחזק את העם ואת יהושע בן נון, ומורה להם שלא לפחד מהגוים. הפרשה מציינת כי ביומו האחרון כתב משה את כל ספר התורה ומסר אותו לשבט לוי. בנוסף, הוא מוסר את מצוות הקהל, הקוראת לעלות לבית המקדש לאחר שנת שמיטה, ואת 'שירת האזינו' כאזהרה מפני עזיבת התורה בעתיד.