חתונותינו לאן?

"אין רצוני אלא בתיקון כפי יכולתי"

חתונת מיליון

חתונות הן אירוע של שמחה, זמן שבו נפגשות משפחות ומוכרזת בו תחילתם של חיים חדשים. יפה הוא לשמוח, לכבד את האורחים ולהפגין עליצות. אך למרבה הצער, חלק מהחתונות הפכו מאירוע של שמחה לתחרות של ראוותנות והוצאות: מי מגיש את המזון הרב ביותר, מי מציג ממתקים ופירות בצורות היקרות ביותר, ומי עורך את האירוע המפואר ביותר. עד כדי כך שמשפחות מסוימות מוציאות מעבר ליכולתן מחשש ללשון הרע של אנשים ולהשוואות.

הבעיה אינה בנדיבות או באיכות המזון, אלא בכך שהנדיבות הופכת לבזבוז ולהתפארות, ושהאירוע הופך לנטל כלכלי על משפחת החתן.

כאשר החתונה הופכת למרוץ של ראוותנות

אחת מצורות ההגזמה היא שערך החתונה נמדד במספר המנות, בהיקף האירוח, בפאר העיצוב ובשפע המוגש לאורחים. לעיתים נכנסים בעלי השמחה למרוץ בלתי מוצהר: אם פלוני עשה כך, אנו נעשה יותר ממנו; ואם אחרים הגישו מנה מסוימת, עלינו להגיש כמות זהה או יקרה יותר. כך הופכת שמחת הנישואין ללחץ מתמיד, ותחרות זו עלולה לדחוף משפחות מסוימות להסתבך בחובות או לשאת בהוצאות שאינן יכולות לעמוד בהן. היפה ביותר הוא שחתונות יהיו בהתאם ליכולת, ושהשמחה תהיה כותרתן, לא ההצגה.

ניצול בעלי השמחה במחירי השירותים, לדוגמה:

• מגיש קפה (קַהְוַגִ'י) 3,000 שקלים
• בופה פירות 4,000 שקלים
• כנאפה 7,000 שקלים
• זמר 5,000 שקלים
• צלם 3,000 שקלים.

האם הגיוני שחתונה תצרוך 4,000 בקבוקי מים? וזאת מלבד משקאות, פיצוחים, עוגיות ועוד… לכן, עלויות של חתונות מסוימות עולות על מיליון שקלים. האם זה הגיוני? באיזו הלכה או מנהג זה קיים?

זכותו של נותן השירות להרוויח, וזכותו לקבוע את מחיר שירותו, אך אין זה מקובל לנצל את צורך האנשים או את רגישותם החברתית כדי להטיל עליהם הוצאות שאינם זקוקים להן.

כואב לראות כמויות גדולות של מזון, פירות ומתוקים המוּכנים לאירוע, ואז חלק מהם נגמר ללא תועלת אמיתית.

נדיבות אמיתית אינה בשפע המבוזבז, אלא בכך שהאורח אוכל ומרגיש מכובד, ושהשפע נשמר מבזבוז והשחתה.

אין דרישה שהחתונה תהיה ענייה או נטולת מראה יפה, אלא הדרישה היא לאיזון: איכות ללא הגזמה, נדיבות ללא בזבוז, שמחה ללא חובות, ואירוח ללא השחתה. אל תתנו ללשון הרע של אנשים לשלוט בהחלטותיכם, ואל תשוו את האירוע שלכם לאירועים של אחרים. עשו כמיטב יכולתכם, ושימו את היכולת והצורך כקנה מידה, לא את התחרות וההתפארות.

ובסופו של דבר, חתונה מוצלחת אינה היקרה ביותר, אלא זו שמשאירה בלבבות האנשים שמחה, בנפש בעלי השמחה רוגע, ובתחילת חיי הזוגיות ברכה ויציבות.

לכן, נחזיר לחתונות את משמעותן האמיתית: שמחה המאחדת אנשים, לא תחרות המתישה אותם; ונדיבות המשמחת את האורח, לא בזבוז המכביד על בעלי השמחה.

שתמיד תהיינה שמחות בבתינו.

ועד לפגישה חדשה.