מנהיגות נבונה: יצירת אנשים לפני יצירת מוסדות

מאמר זה, השמיני בסדרת "הלכות רפורמה ושינוי", נכתב על ידי ד"ר מוחמד טלאל בדרן, מנהל בית הפתווה והמחקר האסלאמי, ועוסק ב"מנהיגות נבונה: יצירת אנשים לפני יצירת מוסדות".

השבח לאל לבדו, ושלום על עבדיו הנבחרים, ואחרי כן:

מבוא. אחת הטעויות שפרויקטים רפורמיים רבים נפלו בהן היא שהם עסקו בבניית מוסדות לפני בניית האדם, ובהקמת מבנים לפני הכשרת מנהיגים. כך קמו מוסדות ענקיים בעלי שמות מבריקים, אך הם נחלשו או קרסו במהרה כאשר נעדרו מהם האנשים שנשאו את המסר לפני שנשאו את התפקידים. לכן, הגישה האסלאמית קבעה כלל עצום לפיו יצירת האדם היא הבסיס, וכי מנהיגות נבונה מתחילה בגיבוש אנשים לפני הקמת מבנים.

האדם הוא נקודת ההתחלה. הנביא מוחמד, עליו השלום, לא החל את קריאתו בבניית מדינה, בקביעת מערכות או בהקמת מוסדות, אלא החל בבניית האדם המאמין והמודע. הוא שהה במכה שלוש עשרה שנים, בהן נטע את האמונה, חינך למוסר, ויצר את האישיות המסוגלת לשאת באמנה. וכאשר קמה המדינה באל-מדינה, אנשיה כבר סיימו את בית הספר של הנבואה. אמר הקב"ה: ﴿הוּא אֲשֶׁר בָּעַת בָּאֻמִּיִּים רָסוּל מֵהֶם יִתְלוּ עֲלֵיהֶם אָיָתָיו וִיזַכִּיהֶם וִיעַלִּמְהֶם הַכִּתָּב וְהַחִכְמָה﴾ (אל-ג'ומעה: 2). הפסוק החל בזיכוך לפני בניית החברה; כי החברה אינה אלא תמונה של פרטיה.

המנהיג יוצר אנשים, לא עוקבים. מנהיגות באסלאם אינה איסוף אנשים סביב אדם, אלא הכשרתם להיות מסוגלים לשאת באחריות אחריו. לכן, הנביא מוחמד, עליו השלום, חינך את חבריו ליזמה, לעצמאות ולנשיאת האמנה. הוא לא יצר דור של עוקבים, אלא יצר מנהיגים שכבשו ארצות והקימו צדק לאחר מותו. אמר הנביא, עליו השלום: «כולכם רועים וכולכם אחראים על מרעיתו» (מוסכם עליו). המנהיגות היא אחריות כללית, ולא פריבילגיה של קבוצה מצומצמת, וככל שמעגל נשיאת האחריות מתרחב, כך החברה מתחזקת ומתייצבת.

מוסדות חזקים הם פרי של אנשים חזקים. מוסד יכול להיבנות עם המערכות הטובות ביותר, אך אם הוא מופקד בידי אנשים חסרי אמון ויכולת, הוא יהפוך לנטל על החברה. לעומת זאת, אם יימצאו אנשים ישרים, הם יוכלו להחיות מוסד חלש, ואף לבנות מוסדות חדשים בעת הצורך. לכן אמר יוסף, עליו השלום, כשביקש את האחריות על אוצרות הארץ: ﴿הַפְקִידֵנִי עַל אוֹצְרוֹת הָאָרֶץ כִּי אֲנִי שׁוֹמֵר יָדַע﴾ (סורת יוסף: 55). הוא שילב בין נאמנות למומחיות, שהם הבסיס לכל מנהיגות מוצלחת.

כיצד נוצרת מנהיגות נבונה? מנהיגות אינה נוצרת בסיסמאות או בקורסים מהירים, אלא בגישה ארוכת טווח המבוססת על ידע, חינוך, ניסיון, אחריותיות, ענווה ושירות לאנשים. מנהיג אמיתי אינו מחפש את אור הזרקורים, אלא נושא את דאגות אומתו, ומעדיף את טובת הכלל על פני רווחים אישיים. עומר בן אל-ח'טאב, רצון אללה עליו, נהג לומר: "לו מעדה פרדה בעיראק, אללה היה שואל אותי עליה: מדוע לא סללת לה את הדרך, עומר?" זוהי אמרה מפורסמת המצוטטת כדי להדגיש את גודל תחושת האחריות של השליט, אף שלא הוכח שהיא מיוחסת לנביא מוחמד, עליו השלום.

משבר הרפורמה כיום. אחת הסיבות לכישלון פרויקטים רפורמיים רבים היא שהדגש עבר להרחבת מבנים, הגדלת משאבים והגברת פעילויות, בעוד שההשקעה ביצירת האדם נסוגה. כך הפך קל למצוא מוסד ללא מסר, או הנהלה ללא דוגמה אישית, או פקיד בעל סמכות אך חסר חוכמה. לכן, רפורמה אמיתית אינה נמדדת במספר המוסדות, אלא במספר הגברים והנשים הנושאים את הערכים, מגלמים אותם במציאותם, ומורישים אותם לדורות הבאים.

מנהיגות נבונה היא פרויקט אומה. כאשר המנהיגות נבנית על אמונה, ידע ומוסר, המוסדות הופכים יציבים יותר, והנתינה נמשכת גם עם שינוי האנשים; כי המסר כבר עבר לדור חדש של מנהיגים. אך אם המוסד קשור לאדם אחד, הוא לרוב נחלש בהיעדרו. לכן, חובתם של הרפורמטורים כיום היא להפוך את גילוי הפוטנציאל, טיפוח הכישרונות והכשרת מנהיגות צעירה, ונטילת רוח האחריות בהם, לאחת מסדרי העדיפויות שלהם; זוהי הערובה האמיתית להמשך כל פרויקט רפורמי.

סיכום. הקוראן והסונה לימדו אותנו שבניית האדם קודמת לבניית המבנים, וכי מנהיגות נבונה אינה נמדדת רק ביכולתה לנהל מוסדות, אלא ביכולתה ליצור גברים ונשים הנושאים את המסר באמון ובכנות. מוסדות יכולים להיבנות בכסף, אך אנשים נוצרים רק על ידי אמונה, ידע, חינוך וסבלנות. וכאשר האדם מתיישר, המוסד מתיישר, וכאשר המוסדות מתיישרים, האומה מתרוממת, ובכך מתממשת הרפורמה שאותה רצה אללה עבור עבדיו… ולכם ממני ברכה ושלום.

"הו אללה, הענק לנו מנהיגות נבונה, תקן אותנו ואיתנו, ועשה אותנו מפתחות לטוב ונועלים לרע."

כותרת המאמר הבא, אם ירצה השם: "מחלוקת וניהול גיוון: כיצד אנו בונים ולא הורסים?"

בכבוד רב: ד"ר מוחמד טלאל בדרן (אבו צהיב)