משבר עמוק במועצת אל-קסום: שיתוק מוסדי, שירותים קורסים וקרע פוליטי

המועצה האזורית אל-קסום, המשרתת כ-40 אלף תושבים בנגב, שרויה בשיתוק מוסדי חסר תקדים. המצב הפך לזירת קרב פוליטית בין הנהלת המועצה, בראשות ג'בר אבו כף, לבין חברי האופוזיציה. המשבר מתבטא בהיעדר שירותים בסיסיים, הקפאת תקציבים, ומעורבות משרד הפנים שפתח בחקירה לבדיקת כשלי המועצה, כל זאת תוך חילופי האשמות חריפים.

נקודת המפנה: פרישתו של איברהים אבו כף

במרכז הסערה הפוליטית עומדת פרישתו של חבר המועצה איברהים אבו כף, שהיה עמוד תווך בקואליציה של ראש המועצה, והצטרף לאופוזיציה. אבו כף חושף פרטים המעמיקים את ההבנה לגבי הסיבות לקריסה הניהולית במועצה.

לדבריו, בתחילת הקדנציה הנוכחית, היה חלק מצוות קואליציוני של ארבעה-חמישה חברים שתמכו בראש המועצה ג'בר אבו כף. אולם, האמון התערער לחלוטין לאחר פגישה שקיים עם שני חברים נוספים וראש המועצה, בה דנו במצוקת התושבים מקנסות בנייה ומבתים המיועדים להריסה.

איברהים אבו כף מציין כי ביקש מראש המועצה להתערב ולסייע לתושבים במציאת פתרונות למצוקותיהם. לדבריו, הוא נדהם מתגובתו של ראש המועצה, שסירב להתערב באופן מוחלט ואמר לחברים: "אתם יכולים לעשות עבירות (הפרות) ואני אסתבך בגלל העבירות? תתמודדו עם הבעיות שלכם לבד". תגובה זו, שאותה ראה איברהים כסגירת דלת בפני התושבים והתנערות מאחריות, הייתה הסיבה הישירה להתפטרותו מהקואליציה, והוא מציין כי ראש המועצה "ירד מעיניו" מאותו רגע.

קריסת השירותים: "תושבים כצאן ללא רועה"

איברהים אבו כף מתאר את היעדר השירותים בכפרי אל-קסום בביטויים קשים, וטוען כי התושבים הפכו "כמו צאן ללא רועה", כשכל אחד נאלץ לדאוג לעצמו. המשבר מתבטא באספקטים הבסיסיים ביותר של החיים:

• צבירת אשפה: אבו כף מציין כי המועצה הפסיקה לאסוף אשפה, מה שאילץ את התושבים לשכור רכבים לפינוי פסולת על חשבונם הפרטי. טענה זו אושרה גם על ידי חבר האופוזיציה עבד אל-באסט אל-סאנע, שהוסיף כי האשפה נערמת בבתי הספר ובכפרים במשך חודשיים, ומנהלי בתי הספר נאלצים לשלם מתקציביהם הפרטיים כדי להיפטר ממנה.
• תשתיות רעועות: איברהים אבו כף הצהיר כי נאלץ באופן אישי להביא משאיות חצץ על חשבונו כדי לתקן את הדרך לביתו, שהייתה מלאה בבורות, והדגיש כי המועצה "לא הניחה בורג אחד" בכפרים בשלוש השנים האחרונות. חבר המועצה עטיה אבו כף מוסיף כי ראש המועצה ביטל תקציב שהוקצה לתיקון כבישים והחזיר אותו למשרד הפנים מסיבות לא ברורות.
• משבר מגרשי בנייה והריסת בתים: סוגיית הדיור והבתים המיועדים להריסה היא סוגיה מרכזית בנגב. בעוד שראש המועצה ג'בר אבו כף מתגונן בטענה שסמכות הנפקת היתרי בנייה וחלוקת מגרשים אינה בידיו אלא בידי "הרשות להסדרת התיישבות הבדואים" וועדות התכנון העצמאיות, איברהים אבו כף רואה בכך תירוץ להתמהמהות. הוא מבהיר כי תפקידו של ראש המועצה, כמנהיג הנבחר, הוא להדריך את התושבים, לזמן את בכירי הרשות למשרדו, ולהקשיב לבעיותיהם כדי לסייע בפתרונן, במקום להשאיר אותם להתמודד לבד מול בתי המשפט. איברהים מציין את ניסיונו האישי, בו שילם 30 אלף שקלים לעורך דין בניסיון לקבל מגרש בנייה שהוא ממתין לו ארבע שנים ללא הצלחה, ומדגיש כי אין למועצה כל תוכנית עבודה לטיפול במשבר זה.

המאבק על התקציבים וחילופי האשמות

סיפורו של איברהים אבו כף משתלב בהקשר הרחב של המשבר. ראש המועצה ג'בר אבו כף מטיל את האשמה על האופוזיציה (שכוללת כיום את רוב החברים), ומאשים אותם בפעולה שיטתית לסיכול עבודת המועצה באמצעות הצבעה נגד תקציבים (2024 ו-2026) וסירוב לאשר את מס הארנונה. לטענתו, הדבר גרם לעיקול כספי המועצה על ידי הבנקים ולעצירת בניית בתי ספר ופרויקטים חיוניים, במטרה לדחוף לפירוק המועצה ומינוי ועדה חיצונית.

מנגד, עבד אל-באסט אל-סאנע, איברהים אבו כף ועטיה אבו כף מדגישים כי בתחילה תמכו במועצה והצביעו בעד התקציבים והפרויקטים (כולל תקציב 2025). אולם, לטענתם, הליקוי טמון בכישלון ההנהלה ואי-אישור חלק מהתקציבים על ידי משרד הפנים עצמו, מסיבות ניהוליות הקשורות לראש המועצה ולמנכ"ל, ולא בגלל חברי המועצה.

אכזבה ועתיד לא ידוע

דבריו של איברהים אבו כף משקפים ייאוש עמוק מההנהגה המקומית הנוכחית והקודמת, עד כדי כך שהצהיר כי המצב בימי המועצות הממונות (שמונו על ידי משרד הפנים) היה טוב יותר מהמצב כיום.

בצל ההמתנה להחלטת ועדת החקירה של משרד הפנים בנוגע לפירוק המועצה או השארתה, איברהים אבו כף מפנה מסר קשה וברור לתושבי כפרי אל-קסום: "בקשו את פיצויכם מאלוהים… בזמן הזה כולם צריכים לסמוך על עצמם, לא על ראש מועצה ולא על אף אחד, כי אין עזרה מאף אחד".